להלן חלק מפסק דין לגבי אחריותו של מפקח הבנייה למציאת ליקויי בנייה בשלד המבנה

המהנדס הנתבע, בתוקף תפקידו כמפקח עליון על ביצוע עבודות השלד, ובתוקף תפקידו כעורך הבקשה וכאחראי על הביקורת, הפר את חובותיו על פי התקנות שצוטטו לעיל. הוא לא בדק ולא ראה ששלד הבניין נבנה בסטייה מקו הבניין ומהתכניות וההיתר. רק למעלה משנתיים לאחר סיום הבניה גילה לראשונה כי קיימת חריגה ניכרת מקו הבניין הקדמי וגם זאת רק "לאחר שנעשתה ביקורת ע"י פקח מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה שגילה את הסטייה".

מסתבר שבעקבות זאת, ניסה המהנדס להתנער מאחריותו באמצעות מכתב לדיירים, אך בית המשפט קבע כי אין ממש בכך ואין המכתב פוטר את הנתבע מאחריותו. (במועד זה, גם דיווח המהנדס לועדה המקומית לבניה על חריגה הניכרת).

השופט לא קיבל טענות המהנדס הנתבע וקבע חד משמעית כי אין ספק ,שהיה עליו לבקש ולקבל אישור של מודד מוסמך בין לצורך החפירה, בין לצורך יציקת היסודות ובין לצורך המשך הבנייה לאחר מכן ולבדוק שביצוע הבניה תואם מסמכי ההיתר.

כמו כן, לא קיבל טענותיו כי כאילו קיים אשם תורם מצד התובעים או מי מטעמם, אך קבע כי אין ספק שקבלן השלד, אחראי אף הוא לסטייה כאחראי לביצוע השלד אולם מבלי שאחריותו של המהנדס תהיה פחותה מכוח עובדה זו. וכמו כן – גם ההפך נכון (מכוח תקנה 16.08 א' לתקנות התכנון והבניה) אין באחריות המהנדס כדי לפטור את הקבלן השלד מאחריותו.

למרות שבית המשפט שחרר לכל אורך הדרך את התובעים מאחריות, הרי שבסיכום הוא קובע כי "לא ניתן לנקות לחלוטין את התובעים מכל אשם שהוא; מאחר והתובעת הודתה כי שכרה קבלן לא רשום ויתכן כי קבלן רשום היה עומד על קבלת אישור מודד מוסמך ואולי, הייתה החריגה נמנעת. מאחר ולא היה לתובעים שמץ של מושג בבניה, הייתה צריכה להקפיד לשכור בעלי מקצוע מיומנים ואמינים"